אנדרטת הפלדה היא אנדרטה לזכר נופלי אוגדת הפלדה בקרבות רצועת עזה וסיני במלחמת ששת הימים, הכוללת נקודת תצפית ממנה ניתן לראות את משולש הגבולות מצרים, ישראל ועזה.
אוגדת הפלדה (אוגדה 84), הייתה אוגדה צה"לית שלחמה במלחמת ששת הימים בצפון סיני בפיקודו של אלוף ישראל טל. האוגדה כבשה את מתחמי פתחת רפיח ולאחר מכן פרצה לצפון סיני והגיעה ראשונה לתעלת סואץ. האוגדה הייתה מורכבת משתי חטיבות שריון (חטיבה 7 וחטיבה 60), צנחנים (חטיבה 35) וכוחות הנדסה וארטילריה. האנדרטה תוכננה על ידי ישראל גודוביץ. היא נחנכה במרכז העיר ימית שבפתחת רפיח ב-5 ביוני 1977, במלאת עשר שנים בדיוק למלחמה.
במרכז האנדרטה ניצב מגדל בגובה של 25 מטרים ובתוכו מדרגות עליהן ניתן לטפס עד למרפסת שממנה תצפית יפה על הסביבה. מסביב למגדל נמצאים 400 עמודי בטון (בימית היו רק 295) שעל חלקם חלקי רכב שריון או נשק אחר, כמעין עדות אילמת לפיצוצים ולתוצאות הלחימה כאשר חלקי הכלים הצבאיים מתפזרים סביב. לפני האנדרטה מוצגים לוחות עם סמלי היחידות שלחמו באוגדה ורשימת הנופלים.
העמודים באים לסמל את עמוד האש ההולך לפני המחנה: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם ללכת יומם ולילה" (שמות יג כא) ואת סמל העמוד ביהדות: "במקום עמודו של עולם אתה עומד"(שמות רבה ב).
האנדרטה סימנה את הכיכר המרכזית של העיר ימית. עם פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, נהרסה האנדרטה, לא לפני ששהו עליה אנשי גוש אמונים, שהתבצרו על המגדל הגדול; אנשים אלה ובראשם צחי הנגבי, היו חלק מהתנועה לעצירת הנסיגה בסיני. הם שהו על האנדרטה החל מ-1 באפריל 1982 ועד 23 באפריל, תוך כדי שנאבקו בחיילי צה"ל שניסו לפנותם. הם השתמשו בשמן, קצף ומים להרחיק את החיילים. לבסוף, הצליחו חיילי צה"ל להוריד אותם על אף המדרגות השבורות והם לקחו אותם למעצר. פינוי העיר הושלם יומיים אחר כך.
האנדרטה נבנתה שוב במקומה הנוכחי בכרם שלום, שם נחנכה ב-15 ביוני 1982.
התצפית מראש האנדרטה
כדי לעלות למרפסת התצפית יש להיכנס לתוך האנדרטה ולטפס 180 מדרגות. הנוף הנשקף מראש האנדרטה הוא של חבל ארץ צחיח שהפך בזיעת אפם של מתיישבים לחבל פורח ומניב.
במבט צפונה ניתן לראות את פאתי העיר רפיח ולאחריה את ח'אן יונס ואת קיבוץ חולית המתחדש. במבט מעט מערבה אפשר לראות את המגדל המזדקר משדה התעופה של רפיח - דהניה, ולפניו את קיבוץ כרם שלום.
מדרום מערב קרוב מאד לחוף הים בין רפיח לאל עריש, שוכנות הריסות העיר ימית, ששימשה כמרכז לחבל ימית. לאחר התלבטויות רבות בממשלה ובמערכת הבטחון הוחלט ב 1971 להקים יישובים אזרחיים בפתחת רפיח שישמשו כחיץ בין רצועת עזה לסיני.
היישוב הראשון, מושב שדות, הוקם ב-1971. חמש שנים לפני הקמת העיר ימית עצמה. בחבל ימית הוקמו ברבות השנים היישובים: ימית, עצמונה, נתיב העשרה, שדות, דקלה, פריאל, פרי גן, תלמי יוסף, אוגדה, ניר אברהם, נאות סיני, חרובית, חצר אדר, סופה,אבשלום, חולית. כמו כן הוקם בחבל ימית שדה התעופה הצבאי.
לאחר הפינוי ב 1981 עברו לחבל הארץ שמסביב לאזור האנדרטה היישובים סופה, חולית (קיבוצים), פרי גן, אבשלום ותלמי יוסף וגם המושבים יבול ודקל. כ- 20 ק"מ צפונה משם נבנה המושב עין הבשור. אנשי נתיב העשרה עברו לאזור שבין פאתי עזה הצפוניים וקיבוץ יד מרדכי.
ממערב ניתן לראות את הגבול עם סיני, מעבר הגבול כרם שלום/רפיח, את מחנה אמיתי (בעבר היה האחזות נח"ל שהוקם ב 1984 והיום בסיס חמוש ובסיס גדס"ר בדואי).
מדרום רואים במרחק את היישובים היהודיים הטריים ביותר שהוקמו החל מ - 2008 - בני נצרים, נווה , שלומית ויתד. ממזרח רואים את אופקים ובאר שבע ולפניהם את קיבוץ גבולות, ניר יצחק, סופה, שדי אברהם, תלמי יוסף, דקל, אבשלום.
מערבית לאנדרטה נמצא שטח מיוער קטן ומצפון לו שדה. קק"ל מבצעים עבודות רבות בנגב. בעיקר נטיעות של חורשות באזור משקיעה קק"ל את רוב מאמציה בתשתיות מים ועזר לחקלאות, פיתוח מאגרי מים, סלילת דרכים ובניית מתקנים חקלאיים.
"קירות ימית"
בשביל לכיוון מחנה אמיתי ישנו במצבור של קירות בטון. ימית נבנתה כולה בבנייה טרומית, מלוחות מוכנים של בטון המורכבים במהירות וכך היא גם פורקה . מצבורי הקירות שפורקו בבתי הישוב ימית לפני הנסיגה שומרו, מתוך מחשבה שיבנו מחדש בישובים שיקימו תושבי העיר. בסופו של דבר הן מוצבות במקום כעדות לישובים פורחים שקמו ונהרסו. הסיור בין שכבות שכבות של קירות דוממים מרתק. בין הקירות ניתן לראות מדי פעם גם קטעי קיר צבעוניים או שרידי קרמיקה. השביל שבין האנדרטה לקירות ימית נקרא "נתיב הגרגרנית", בגלל "חילבה" שפורחת במקום בחודשי החורף.
דרכי הגעה: יוצאים דרומה על כביש 232 לכיוון מעבר גבול רפיח לאחר כ 21 ק"מ מגיעים לצומת אבשלום (צומת "הפתחה") ממשיכים הלאה עוד 2 ק"מ ופונים שמאלה לפי השילוט החום המכווין לאנדרטה. לאחר ק"מ נוסף תזהו את הכניסה לאתר בין שדרות של דקלים.
סיור: נקודת התחלה וסיום: נק' התחלה אנדרטת אוגדת הפלדה, נק' סיום – כביש הגישה למחנה אמיתי אתר "קירות ימית". ב-WAZE – אנדרטת הפלדה
נתונים כלליים:
סוג הסיור: תצפית , אפשרות לסיור קצר. זמן המסלול: בין שעה לשעה וחצי רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. נקודות אפשריות לארוחה: 8 שולחנות בכניסה לאתר
(מתוך כתבה בעתון מעריב - 11.4.12) נלקח מתוך אתר האינטרנט "שדות שקמה בשור" - תיירות בחבל ארץ חקלאי
מציג פריט: - מתוך 7
אנדרטת אוגדת הפלדה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות אשר צ'ימבליסטה (צ'ימבה)
אנדרטת אוגדת הפלדה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות אשר צ'ימבליסטה (צ'ימבה)
אנדרטת אוגדת הפלדה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות אשר צ'ימבליסטה (צ'ימבה)
ימית - אוגדת הפלדה
קרא עוד
קרדיטים: צילום: יעקב שם טוב - 1.1.1977 - באדיבות ארכיון קק"ל
אנדרטה לזכר חללי אוגדה 84 במלחמת ששת הימים - צלם זאב שטיין
קרא עוד
קרדיטים: צלם זאב שטיין - אתר התמונות השיתופי "פיקיוויקי"
אנדרטת אוגדת הפלדה
קרא עוד
קרדיטים: צילום זאב שטיין - אתר התמונות השיתופי "פיקיוויקי"
אנדרטת אוגדת הפלדה
אנדרטת הפלדה היא אנדרטה לזכר נופלי אוגדת הפלדה בקרבות רצועת עזה וסיני במלחמת ששת הימים, הכוללת נקודת תצפית ממנה ניתן לראות את משולש הגבולות מצרים, ישראל ועזה.
אוגדת הפלדה (אוגדה 84), הייתה אוגדה צה"לית שלחמה במלחמת ששת הימים בצפון סיני בפיקודו של אלוף ישראל טל. האוגדה כבשה את מתחמי פתחת רפיח ולאחר מכן פרצה לצפון סיני והגיעה ראשונה לתעלת סואץ.
האוגדה הייתה מורכבת משתי חטיבות שריון (חטיבה 7 וחטיבה 60), צנחנים (חטיבה 35) וכוחות הנדסה וארטילריה. האנדרטה תוכננה על ידי ישראל גודוביץ. היא נחנכה במרכז העיר ימית שבפתחת רפיח ב-5 ביוני 1977, במלאת עשר שנים בדיוק למלחמה.
במרכז האנדרטה ניצב מגדל בגובה של 25 מטרים ובתוכו מדרגות עליהן ניתן לטפס עד למרפסת שממנה תצפית יפה על הסביבה. מסביב למגדל נמצאים 400 עמודי בטון (בימית היו רק 295) שעל חלקם חלקי רכב שריון או נשק אחר, כמעין עדות אילמת לפיצוצים ולתוצאות הלחימה כאשר חלקי הכלים הצבאיים מתפזרים סביב. לפני האנדרטה מוצגים לוחות עם סמלי היחידות שלחמו באוגדה ורשימת הנופלים.
העמודים באים לסמל את עמוד האש ההולך לפני המחנה: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם ללכת יומם ולילה" (שמות יג כא) ואת סמל העמוד ביהדות: "במקום עמודו של עולם אתה עומד"(שמות רבה ב).
האנדרטה סימנה את הכיכר המרכזית של העיר ימית. עם פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, נהרסה האנדרטה, לא לפני ששהו עליה אנשי גוש אמונים, שהתבצרו על המגדל הגדול; אנשים אלה ובראשם צחי הנגבי, היו חלק מהתנועה לעצירת הנסיגה בסיני. הם שהו על האנדרטה החל מ-1 באפריל 1982 ועד 23 באפריל, תוך כדי שנאבקו בחיילי צה"ל שניסו לפנותם.
הם השתמשו בשמן, קצף ומים להרחיק את החיילים. לבסוף, הצליחו חיילי צה"ל להוריד אותם על אף המדרגות השבורות והם לקחו אותם למעצר. פינוי העיר הושלם יומיים אחר כך.
האנדרטה נבנתה שוב במקומה הנוכחי בכרם שלום, שם נחנכה ב-15 ביוני 1982.
התצפית מראש האנדרטה
כדי לעלות למרפסת התצפית יש להיכנס לתוך האנדרטה ולטפס 180 מדרגות. הנוף הנשקף מראש האנדרטה הוא של חבל ארץ צחיח שהפך בזיעת אפם של מתיישבים לחבל פורח ומניב.
במבט צפונה ניתן לראות את פאתי העיר רפיח ולאחריה את ח'אן יונס ואת קיבוץ חולית המתחדש. במבט מעט מערבה אפשר לראות את המגדל המזדקר משדה התעופה של רפיח - דהניה, ולפניו את קיבוץ כרם שלום.
מדרום מערב קרוב מאד לחוף הים בין רפיח לאל עריש, שוכנות הריסות העיר ימית, ששימשה כמרכז לחבל ימית. לאחר התלבטויות רבות בממשלה ובמערכת הבטחון הוחלט ב 1971 להקים יישובים אזרחיים בפתחת רפיח שישמשו כחיץ בין רצועת עזה לסיני.
היישוב הראשון, מושב שדות, הוקם ב-1971. חמש שנים לפני הקמת העיר ימית עצמה. בחבל ימית הוקמו ברבות השנים היישובים: ימית, עצמונה, נתיב העשרה, שדות, דקלה, פריאל, פרי גן, תלמי יוסף, אוגדה, ניר אברהם, נאות סיני, חרובית, חצר אדר, סופה,אבשלום, חולית. כמו כן הוקם בחבל ימית שדה התעופה הצבאי.
לאחר הפינוי ב 1981 עברו לחבל הארץ שמסביב לאזור האנדרטה היישובים סופה, חולית (קיבוצים), פרי גן, אבשלום ותלמי יוסף וגם המושבים יבול ודקל. כ- 20 ק"מ צפונה משם נבנה המושב עין הבשור. אנשי נתיב העשרה עברו לאזור שבין פאתי עזה הצפוניים וקיבוץ יד מרדכי.
ממערב ניתן לראות את הגבול עם סיני, מעבר הגבול כרם שלום/רפיח, את מחנה אמיתי (בעבר היה האחזות נח"ל שהוקם ב 1984 והיום בסיס חמוש ובסיס גדס"ר בדואי).
מדרום רואים במרחק את היישובים היהודיים הטריים ביותר שהוקמו החל מ - 2008 - בני נצרים, נווה , שלומית ויתד. ממזרח רואים את אופקים ובאר שבע ולפניהם את קיבוץ גבולות, ניר יצחק, סופה, שדי אברהם, תלמי יוסף, דקל, אבשלום.
מערבית לאנדרטה נמצא שטח מיוער קטן ומצפון לו שדה. קק"ל מבצעים עבודות רבות בנגב. בעיקר נטיעות של חורשות באזור משקיעה קק"ל את רוב מאמציה בתשתיות מים ועזר לחקלאות, פיתוח מאגרי מים, סלילת דרכים ובניית מתקנים חקלאיים.
"קירות ימית"
בשביל לכיוון מחנה אמיתי ישנו במצבור של קירות בטון. ימית נבנתה כולה בבנייה טרומית, מלוחות מוכנים של בטון המורכבים במהירות וכך היא גם פורקה . מצבורי הקירות שפורקו בבתי הישוב ימית לפני הנסיגה שומרו, מתוך מחשבה שיבנו מחדש בישובים שיקימו תושבי העיר.
בסופו של דבר הן מוצבות במקום כעדות לישובים פורחים שקמו ונהרסו. הסיור בין שכבות שכבות של קירות דוממים מרתק. בין הקירות ניתן לראות מדי פעם גם קטעי קיר צבעוניים או שרידי קרמיקה. השביל שבין האנדרטה לקירות ימית נקרא "נתיב הגרגרנית", בגלל "חילבה" שפורחת במקום בחודשי החורף.
דרכי הגעה: יוצאים דרומה על כביש 232 לכיוון מעבר גבול רפיח לאחר כ 21 ק"מ מגיעים לצומת אבשלום (צומת "הפתחה") ממשיכים הלאה עוד 2 ק"מ ופונים שמאלה לפי השילוט החום המכווין לאנדרטה. לאחר ק"מ נוסף תזהו את הכניסה לאתר בין שדרות של דקלים.
סיור: נקודת התחלה וסיום: נק' התחלה אנדרטת אוגדת הפלדה, נק' סיום – כביש הגישה למחנה אמיתי אתר "קירות ימית". ב-WAZE – אנדרטת הפלדה
נתונים כלליים:
סוג הסיור: תצפית , אפשרות לסיור קצר.
זמן המסלול: בין שעה לשעה וחצי
רמת קושי: נמוכה
שירותים: אין.
נקודות אפשריות לארוחה: 8 שולחנות בכניסה לאתר
(מתוך כתבה בעתון מעריב - 11.4.12)
נלקח מתוך אתר האינטרנט "שדות שקמה בשור" - תיירות בחבל ארץ חקלאי