אנדרטת נירים בדנגור נמצאת ליד קיבוץ סופה, במקום שבו הוקם לראשונה קיבוץ נירים.

האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יחיאל ערד בשיתוף האמן אריה סרטני שהתמחה בתבליטי בטון. אבן פינה לאנדרטה הונחה ביוני 1983 ונחנכה בשנת 1985. האנדרטה בנויה בצורת בית הביטחון עם מרפסת בולטת על הגג. על הקיר יש כתובת גדולה:

"לא הטנק ינצח כי אם האדם", כתובת שנשארה על קיר צריף האוכל ההרוס.

במקום יש גם דגם של נירים בימי המלחמה ואתר זיכרון לשמונת הנופלים שהועברו לאחר המלחמה לקבורה בקיבוץ נירים. האנדרטה נקראת על שם שלום דנגור.

סיפור הקרב על נירים

ב־15 במאי 1948, התחולל קרב בין כוחות חיל המשלוח המצרי שפלש לשטחה הריבוני של מדינת ישראל ארבע עשרה שעות לאחר ההכרזה על הקמתה, לבין חברי קיבוץ נירים, שעל פי החלטת החלוקה נועד להיות בתחום מדינת ישראל.

כל מבני היישוב אז היו מעץ פרט לבית הביטחון שנבנה מבטון. חברי נירים עברו אל מתחת לאדמה והתכוננו להתקפה המצרית. ביום ההתקפה של המצרים היו בנירים 42 איש (30 חברים גברים ו־12 נשים), וברשותם היו 14 רובים, 4 סטנים, מקלע אחד ומרגמת M1 אחת.

מתקפת המצרים החלה בהפגזה קשה שהעלתה באש את כל הצריפים. החיילים המצרים הגיעו כמעט לגדרות הקיבוץ ורק אז פתחו חברי נירים באש מדויקת. ההתקפה המצרית נהדפה והמצרים נסוגו כשהם משאירים בשטח 35 הרוגים. שמונה מחברי נירים נהרגו ונקברו במקום.

ההפגזות נמשכו גם לאחר המלחמה, ואז עזבו חברי נירים את האזור ההרוס ועברו למקומם החדש.